La Campana - קמפנה
הקמפנה ככלי נגינה
הקמפנה, שנקראת גם Cow Bell (פעמון פרה) או Bongo Bell (כי המנגן בכלי הזה הוא אותו נגן שמנגן על תופי הבונגוס), היא כלי הקשה מתכתי חלול, שמקורו באפריקה.
ה-Cow Bell הוא פעמון שעד היום רועים בכל העולם נוהגים להלביש מסביב לצווארן של חיות משק, בעיקר פרות, כשהם מוציאים אותן למרעה, וזאת מכיוון שהפעמון משמיע צליל, אשר עוזר לרועה לאתר את העדר שלו בכל עת...
באפריקה ראו את הפוטנציאל המוסיקלי של הקמפנה, והפכו אותה לכלי נגינה.
במקצבים אפריקאים ולאטינים מסורתיים רבים הפעמון ממלא תפקיד חשוב, ואף ישנן להקות שלמות שמורכבות אך ורק מנגני פעמונים.
הפעמון יכול להפיק צלילים שונים ורבים, הנקבעים על ידי המיקום בו מכים בפעמון עם מקל העץ.
אם מכים ב"צוואר הפעמון" (החלק הצר של הפעמון) - יוצא צליל גבוה וקצר.
אם מכים ב"ראש הפעמון" (החלק הפתוח והרחב של הפעמון) - יוצא צליל נמוך וחלול.
אם מחזיקים את הפעמון ביד או שמים אצבע בצידו השני של הפעמון כשמכים עליו - יצא צליל קצר, אחרת הצליל יהיה יותר ארוך.
מקצבים שמכתיבה הקמפנה
במוסיקה אפריקאית משתמשים בפעמון במקצבים רבים ומנגנים עליו לרוב תבניות שונות של 12/8 או של 6/8. במוסיקה היותר מודרנית, ובסלסה בפרט, מקצב הקמפנה הפך למקצב של 4/4, כלומר, המקצב מנוגן בתיבות של רבעים (ראה הסבר מפורט במאמר על הקלאווה). גם התבניות שבהן מנגנים על הקמפנה, אורכן 2 תיבות מוסיקליות של 4/4.
ישנן 3 תבניות עיקריות, המנוגנות בעיקר בחלקים היותר "רועשים" של שיר הסלסה, אך לא רק:
התבנית השלישית והעיקרית היא היותר מורכבת של הקמפנה היא התבנית שנגן הבונגוס מנגן בחלקים ה"רועשים" יותר של השיר, ויש בה גם מכות פתוחות על ה"ראש" (מסומנות כ"toe") וגם מכות סגורות על ה"צוואר" (המסומנות כ"ti"&"ki"). היא נראית כך.
תבנית זו נשמעת כך וקל לזכור אותה דרך "משפט מפתח": מיקי קם, מיקי קם, מיקי קם, קים, קם, כשתחילת התיבה היא ב"קם" הראשון במשפט (והמודגש).
כתב: מיכאל (צ'ה) מורזוב
ערך: אורי ק.